צימרים בים המלח – לינה מדברית על מזרון

ים המלח הוא המקום הנמוך ביותר בעולם. הוא אגם של מים ללא מוצא ממנו וריכוז המלחים בו מטורף! הרבה חברות מסוגי תעשייה שונים, כמו חברות כימיקלים, חברות קוסמטיקה מים המלח מנצלות זאת לעשות מלא כסף. אבל אני מנצל את נפלאות ים המלח לחופשה מידי פעם.

אז לקחתי לי סופשבוע חיובי ונסעתי לחוף צימרים בים המלח. שנים התחמקתי מאיזור ים המלח או לפחות מכניסה למים עצמם בשל טראומת עבר. ואולם, לאחרונה, בשל עודף זמן, החלטתי להתמודד עם שדי העבר ולנצח את הפחד. כחובב מיטות ושינה הדבר הראשון שעשיתי היה ללכת לישון. צימר ים המלח + שינה הם דרך נהדרת להתחמק מהמציאות ולכן אין פלא שבחרתי בה – הרי לא באמת ציפיתי מעצמי להתמודד עם הפחד האיום שלי ישר עם הגעתי לאיזור. בטרם אתמודד עלי לעבור סדרת הכנות מנטלית שכוללת בעיקר הדחקה וניסיונות שכנוע עצמי לברוח בחזרה לסביבה של מים מתוקים.

השינה עברה בצורה חלקה יחסית, למרות מזרון הספוג והרהיטים שהזכירו לי את השירות הצבאי. אהוד בנאי שר בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון ואילו אני חזרתי בחלומי לנבי מוסא הקרוב שם היינו עושים תרגילי שיריון בחום של 45 מעלות בצל. את ארוחת הערב אכלתי בעודי יושב על כורסת נצרים וקורא ספר של ויקטור פרנקל על חיפוש המשמעות בחיים – אולי רמז לכך שהמשמעות בחיי בתקופה זו היתה התמודדות עם טעויות עבר שמהן ברחתי כל חיי. מכיוון שהמקום היה שומם (הגעתי ביום רביעי בלילה ורק למחרת היתה אמורה להתקיים במקום מסיבת רווקות שבטח תכננו איזה ביקור בספא או איזה משהו נדוש אחר), מצאתי את עצמי מנגן לכלב עזוב שפגשתי שירי עידוד כמו "אל תפחד" ו"עתיד מתוק". החלטתי להעביר את הלילה מחוץ לצימרים כדי ליהנות מהשמים זרועי הכוכבים וכמובן שהיה לכך מחיר – הכלב העזוב שחיפש קצת חום ואהבה התעקש לישון איתי על אותו מזרן. בהתחלה נלחמתי איתו קצת אבל מהר מאוד הבנתי שהוא רק מסמל עוד שלב במסע ההתערטלות הרוחנית העמוק שבתוכו כבר הייתי שקוע.

הרווקות העירו אותי בערך בשעות הצהרים. לא היה זכר לכלב העזוב ובכלל לא הייתי בטוח שהיה כלב כזה. אולי המצאתי אותו רק כדי שאוכל לשיר למישהו שירי עידוד שהייתי צריך לעצמי. כמה רווקות התיישבו על כורסאות הנצרים – מה שהתאים בדיוק לעכוזם הברווזי. אחת מהן אפילו פנתה אלי וביקשה שאנקה את השולחן, כנראה חשבה שאני עובד במקום. אך אני ידעתי שהן היו רק עוד מכשול שעלי לעבור בדרך אל הניצחון על עצמי ולא התבלבלתי. לבשתי בגד ים ונכנסתי לים המלח. והפעם בלי לטבול את הראש בתוך המים. ניצחתי את הפחד. ניצחתי את עצמי.